פסק-דין בתיק הפ"ב 1781-09-12

בקשה לאישורו ומנגד,  בקשה לביטולו של פסק בורר  שניתן על-ידי השופט בדימוס עו"ד דניאל ארנסט ביום 19.8.12 (להלן - פסק הבורר והבורר).

בעלי הדין

מבקשי האישור הינם בני משפחה אחת: מבקשת האישור מס' 3 הינה אמם של מבקשי האישור מס'  1-2 ושל הקטין רון סבן (להלן - הקטין), סביבו נסבה המהומה , ומבקשת האישור מס' 4 הינה חברה בבעלות אחיו של אבי המשפחה מר סבן, והם יכונו להלן בצוותא המשיבים או סבן.

מבקשי הביטול הינם יזמים, ויכונו להלן - היזמים.

ההסכמים

עסקינן בבניין הנמצא ברח' החלוצים 55 בתל-אביב, הניצב על מחצית מגרש הידוע כגוש 7084 חלקה 199 שהייתה בבעלותם של יחידי משפחת ניניו בחלקים שונים (להלן - המוכרים). המחצית האחרת של המגרש עודנה בבעלות עיריית תל-אביב ועליה מצוי גן ציבורי. ביום 11.5.08 התקשרו סבן והיזמים, מצד אחד, בשני הסכמי מכר עם המוכרים, מצד שני, לפיהם רכשו מהם את מחצית המגרש ועליו הבניין, באופן שהיזמים קבלו 2/60 מזכויות הבעלות במקרקעין, וסבן קבלו 28/60 מהמקרקעין המהווים בצוותא 30/60 מהמקרקעין - מחצית המגרש.

ימים ספורים לאחר מכן, ביום 19.5.08 נחתמו בין היזמים לבין המשיבים שני הסכמי שיפוץ (האחד נחתם בין היזמים לבין החברה המשיבה 4, והשני נחתם בין היזמים לבין המשיבים 1-3) לפיהם התחייבו היזמים לערוך בבניין שיפוצים שונים, ובכללם שיפוץ והרחבת שטח הבניין; הצמדת שטחים; חלוקת זכויות ושימושים בין הצדדים בנכס; חלוקת דירה לשתי דירות; שינוי יעוד של קומת הקרקע מחנות לדירת מגורים, ועוד (להלן - הסכמי השיפוץ).

התמורה שהמשיבים התחייבו לשלם ליזמים בגין השיפוץ הסתכמה ב- 465,000 ש"ח (100,000 ש"ח בחוזה אחד, ו- 365,000 ש"ח בחוזה השני) והיזמים אישרו קבלת מקדמה בסך 365,000 ש"ח. בפרק ח' שבהסכמי השיפוץ הנושא כותרת " בוררות" נקבע כי " בכל מקרה בו תתעורר מחלוקת בין הצדדים, יתבררו כלל המחלוקות בפני בורר..." (סעיף 34 להסכם), וכי הליך הבוררות יסתיים בתוך 3 חודשים לכל היותר מיום התחלתו (סעיף 35 להסכם).

הן בהסכם הרכישה הן בהסכם השיפוץ מופיע בכותרת ההסכמים תחת שמה של המשיבה 3 הכיתוב: " בנאמנות עבור רון סבן " - הקטין. בהסכם השיפוץ אף צויין בסוגריים כי הקטין הינו בן 14 שנה.

הסכסוך

עסקת הרכישה הושלמה, התמורה שולמה למוכרים והמקרקעין (המחצית כאמור) נרשמה על שם סבן והיזמים, אולם זולת עבודות הריסה, לא בוצעה ע"י היזמים כל עבודת שיפוץ, הרחבה לא כל שכן. סבן טענו לבטלות חוזי השיפוץ משהמבקשים לא החלו בעבודות השיפוץ אף שחלפו שלוש שנים מיום כריתת הסכמי השיפוץ, ומשהרסו את המבנה הקיים בטרם ניתן היתר בניה, כך שגם לא ניתן היה לעשות כל שימוש אחר בנכס, אם למגורים ואם להשכרה. סבן אף עתרו להשבת התשלומים ששלמו בגין השיפוץ וכן לפיצוי מוסכם בגין ההפרה.

הליך הבוררות

הצדדים, ובעיקר סבן, ניסו ליישב את המחלוקות ביניהם בדרכים שונות, אולם משהדבר לא צלח, פנו סבן לראש לשכת עורכי הדין בבקשה שימנה בורר. תחילה מינה ראש לשכת עורכי הדין כבוררת את עורכת הדין ענת לוי, אולם בעקבות מכתב ששלח ביום 4.9.11 בא כוחו דאז של המבקש 1, בו הביע את הסכמת מרשו למינויו של השופט בדימוס דניאל ארנסט, חתמו הצדדים באמצעות באי כוחם על מסמך מינוי משותף.

בכתב התביעה שהגישו סבן לבורר טענו כי היזמים הפרו את הסכמי השיפוץ; כי סבן הם ששילמו את חלקם של היזמים ברכישת הנכס ובתמורה לכך היה על המבקשים לבצע את השיפוץ; סבן שילמו למבקשים מיקדמה בסך של 365,000 ש"ח עבור שירותי השיפוץ אך השיפוץ לא בוצע, אף לא החל; היזמים התחייבו לשעבד את זכויותיהם בנכס לטובת הבנייה אך לא עשו כן, והפרו את ההסכמים הפרות יסודיות. משכך, ביקשו סבן מהבורר להורות על בטלות הסכמי השיפוץ, לחייב את היזמים בהשבת הסך של 365,000 ש"ח, וכן לפסוק לטובת סבן פיצוי בסך 1,490,788 ש"ח.

בישיבה המקדמית שהתקיימה ביום 27.9.11, הודיע  בא כוחם  דאז של היזמים כי יגיש כתב הגנה אולי אף תביעה שכנגד, ומשכך הורה הבורר ליזמים להגיש את כתב הגנתם תוך 21 יום.

ביום 25.10.11 הודיע בא כוחו דאז של המבקש 1 לבורר על הפסקת ייצוג בשל מחלוקת בנושא שכ"ט. ביום 6.11.11 הודיע בא כוחם הנוכחי של היזמים לבורר, כי הוא עומד לקבל על עצמו את הייצוג, ועתר להאריך את המועד להגשת כתב הגנה. הבורר נעתר לבקשה, הגם שראה להתייחס בהחלטתו לעיכוב הרב שנגרם בניהול הליך הבוררות בשל התנהלות היזמים.

כתב ההגנה לא הוגש במועד שנקצב ע"י הבורר. חלף זאת, הגיש ב"כ היזמים בקשה לסילוק על הסף של התביעה מהטעם שהבורר נטול סמכות לדון בבוררות, מאחר שאחד הצדדים להסכמים הינו קטין. נטען כי כל עוד לא אושרו ההסכמים הללו, לרבות תנית הבוררות, לפי סעיף 20 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב- 1962 (להלן - חוק הכשרות המשפטית) יש לראותם כהצעה בלבד ועל כן הליך הבוררות מתנהל ללא סמכות בדין.

הבורר דחה את הבקשה מטעמים שונים.

בכתב ההגנה שהוגש מאוחר יותר, חזרו היזמים על טענת העדר הסמכות, וכן טענו טענות שונות לתביעה לגופה.